אנחנו חיים בארמון של אפשרויות בלתי מוגבלות. יש אינסוף חדרים בארמון והוא מלא בהישגים ואושר ללא גבולות. החדרים פתוחים לכולם, אבל רובנו מבקרים רק במעטים מהם. זה לא שאסור לנו להגיע אליהם, אלא שאנחנו מעדיפים לבקר רק בחדרים שנוח לנו בהם. משום מה, כל החדרים האחרים כאילו "לא נועדו לנו". הם "יקרים מידי", "טובים מידי" או פשוט "לא בשבילנו". הם נועדו לאחרים שהם יותר עשירים, יותר מוכשרים או באופן כללי "יותר" מאיתנו.

אנחנו נשארים תמיד בתוך החדרים המוכרים, הנוחים, ב-comfort zone שלנו, ואנחנו נוטים לא להעז או להסתכן או לצאת להרפתקאות מעבר לקירות החדרים שאנחנו מכירים. ולמה?

כי על קירות החדרים האלה כתוב מה אנחנו יכולים או לא יכולים לעשות ואנחנו מצייתים למה שכתוב עליהם, כאילו שזו באמת המציאות האמיתית.

הכיתוב הזה על הקירות שלנו משתקף בקריירה שלנו, במערכות היחסים, בהכנסה ואפילו בערך העצמי שלנו. למעשה, אין משהו בחיינו שהוא לא השתקפות של מה שכתוב על הקירות שלנו.

המילים האלו שכתובות על הקירות הן כמובן מטפורות לדימוי העצמי שלנו. הן מייצגות את הגישות, הדעות והאמונות שהוטמעו בנו במשך השנים. הרבה מהם הגיעו אלינו מההורים שלנו, מהסבים שלנו, מהמורים שלנו, מהמאמנים שלנו, מהדת, מהחברים שלנו, מספרים, מהטלוויזיה, מהחוויות שלנו עצמנו ומעוד אינסוף מקומות אחרים שאנו מקבלים כ"סמכות" בחיים שלנו.

אם נחשוב על זה, רוב ה"סמכויות" האלה הן מגוחכות. ואף על פיכן, נראה שיש להם אחיזה בנו ובמחשבות שלנו.

על הקירות של כל אחד מאיתנו כתובים דברים אחרים. לכן, לכל אחד יש מגבלות וגבולות אחרים. המגבלות שלך שונות מהמגבלות שלי בגלל ש"האמיתות" שכתובות על הקירות שלי שונות מה"אמיתות" שכתובות על הקירות שלך. אבל כמובן שאלה לא באמת מגבלות אמיתיות. הן רק הנחיות שאימצנו כדי לעבור את החיים. לרוב הן רק בדיות, פיקציות. הן אמונות שנכתבו על הקירות שלנו – לרוב ע"י אחרים, ואנחנו צייתנו להן מאז וקיבלנו אותן כאילו זו באמת האמת.

הכיתוב הזה הוא היועץ החשוב ביותר שלנו ואנחנו מתייעצים איתו בכל מה שאנחנו עושים, כל יום, כל היום. הוא מייצג כל ניסיון שהיה לנו אי פעם. הוא מכיל את מה שאנחנו יכולים ואת מה שאנחנו לא יכולים, מה שכדאי לנו לעשות ומה שלא. הוא מכיל את מה שאנחנו חייבים לעשות ומה שאסור לנו לעשות. הוא מכיל את הכללים של התנהגות הוגנת ושל התנהגות בכלל. הוא מכיל את מה שנכון או לא נכון לעשות בעולם הזה. הוא מכיל את השיפוט שלנו, את ההצלחות והכישלונות שלנו. הוא מכיל את כל חוויות העבר שלנו. כל מה שלמדנו עד היום על העולם הזה ועל ההתנהלות בו.

המילים האלה מספרות לנו על ההזדמנויות שלנו ועל הגבולות שלנו ולפעמים הן סותרות זו את זו.

דוגמא בענייני כספים: אתה רוצה להיות בעל שפע או רכוש אבל מה שכתוב לך על הקירות אומר ש:

• אני צעיר מידי (או מבוגר מידי) להשיג שפע שכזה.
• אין לי מספיק השכלה או ידע.
• אני אישה ולנשים אין אפשרות להגיע להישגים כאלה.
• יש תקרת זכוכית מעלי שאני לא יכול לשבור אותה.
• אנשים שמסתכנים נופלים.
• אנשים עשירים הם לא ישרים.
• זה לא אפשרי עבורי.
• אני לא מהאנשים שמרוויחים.
• וכן הלאה…

 

איך הכיתוב על הקירות הופך לאמונות ואז למציאות?

המילים שכתובות על הקירות שלנו הכי בגדול, בהבלטה, הופכות למחשבות הקבועות ביותר שלנו, ואז לאמונות שלנו. האמונות האלה הופכות להיות המציאות שלנו.

כדי לשנות את המציאות שלנו ולחיות חיים טובים יותר, חופשיים ומלאי אפשרויות, נצטרך לשנות את המחשבות הקבועות שלנו. במילים אחרות: למחוק את הכיתוב שיש לנו על הקירות ולכתוב אותו מחדש בצורה מודעת, לפי החיים שאנחנו רוצים לחיות.