אקזיסטנציאליזם (קיומיות)

אקזיסטנציאליזם (Existentialism) = "פילוסופיית הקיום"

שמה הגיע מהמילה הלטינית existentia – קיום

גישה פילוסופית שמעמידה את האדם היחיד, חייו, חירותו, ואחריותו במרכז.

  • עיקרון מרכזי: החיים חסרי משמעות מובנית – עלינו ליצור אותה.
  • הוגים: קירקגור, סארטר, קאמי.
  • הקלה: קבלת האבסורד, חירות פנימית, אותנטיות.

האקזיסטנציאליזם היא אחת הפילוסופיות העמוקות, הנועזות והנוגעות ביותר של העת החדשה.
היא עוסקת בשאלות כמו:

  • מי אני?
  • מהי משמעות החיים, אם בכלל?
  • איך לחיות בעולם שבו אין תשובות מוחלטות?
  • איך לבחור ולשאת באחריות לבחירה?
  • ואיך לחיות באופן אותנטי – למרות חרדה, בדידות וספק?

האקזיסטנציאליזם אינו תורה סגורה – אלא תנועה של חשיבה חיה שנוגעת בלב הקיום האנושי.

עקרונות מרכזיים של האקזיסטנציאליזם

1. הקיום קודם למהות" (Existence precedes essence) — ז'אן-פול סארטר

  • האדם נולד בלי משמעות מוקדמת. אין לו מהות קבועה מראש.
  • רק דרך הבחירות, הפעולות, והאחריות שהוא לוקח – הוא מעצב את זהותו ומשמעות חייו.
    אנחנו לא מגלים את עצמנו – אנחנו בונים את עצמנו.

2. חירות רדיקלית + אחריות כבדה

  • האדם חופשי לבחור בכל רגע – אבל אחראי לגמרי לבחירותיו.
  • אין אל, גורל או מוסר אובייקטיבי שיציל אותו מהאחריות הזו.

זה מקור של:

    • עוצמה קיומית – אני חופשי!
    • וגם של חרדה קיומית – אין על מי להישען…

3. אבסורד וחוסר משמעות מובנית

  • העולם אינו "מתכוון" לשום דבר. הוא אדיש.
  • החיים אינם נושאים משמעות מובנית – אבל האדם יכול ליצור משמעות מתוך הקיום עצמו.

4. אוטנטיות

  • לחיות באופן אמיתי, נאמן לעצמך, מבלי לברוח לפתרונות נוחים:

    • לא לדת מתוך פחד
    • לא למוסר מתוך נוחות
    • לא לחברה מתוך עיוורון
       הדרך האקזיסטנציאלית היא לחיות את האמת הפנימית שלך – באומץ.

5. מבט ישיר בסבל, מוות וחרדה

  • לא לברוח מהפחד או הבדידות – אלא להביט בהם ולחיות לצידם.
  • המוות, מבחינת האקזיסטנציאליסטים, אינו סוף החיים – אלא מה שנותן להם עומק.

הוגים מרכזיים ואפיוני מחשבתם

פילוסוף

תקופה

תרומתו המרכזית

סרן קירקגור

דנמרק, המאה ה־19

אקזיסטנציאליזם דתי. הדגיש את "קפיצת האמונה" ואת הסובייקטיביות כחוויה רוחנית.

פרידריך ניטשה

גרמניה, המאה ה־19

"מות האל", רצון לעוצמה, חיים כיצירת משמעות אישית.

מרטין היידגר

גרמניה, המאה ה־20

ניתוח קיומי של "היש" והחרדה.

ז'אן-פול סארטר

צרפת, המאה ה־20

פיתח את הרעיון של חירות רדיקלית, אחריות אישית, והאדם כפרויקט מתמשך.

אלבר קאמי

צרפת, המאה ה־20

האקזיסטנציאליזם האבסורדי: אין משמעות – אך יש יופי. "דמיין את סיזיפוס מאושר."

סימון דה בובואר

צרפת, המאה ה־20

אקזיסטנציאליזם פמיניסטי: "אישה אינה נולדת אישה – היא נעשית אישה."

מקורות מומלצים ללמידה עצמית

  • ספרים בעברית:
  • ספרים באנגלית:
  • פודקאסטים:
    • Philosophize This! – פרקים מעולים על כל ההוגים הקיומיים (בעברית פשוטה, באנגלית).
      פרקים 59–69 במיוחד עוסקים באקזיסטנציאליזם.
    • The Partially Examined Life – ניתוח רעיונות פילוסופיים בגובה העיניים.
  • ערוצי יוטיוב:

משפטים אקזיסטנציאליים מעוררי מחשבה:

  • "האדם נידון להיות חופשי" – סארטר
  • "האדם הוא היצור היחיד שמסרב להיות מה שהוא" – קאמי
  • "עלינו לדמיין את סיזיפוס מאושר" – קאמי
  • "האל מת. ואנחנו הרגנו אותו" – ניטשה
  • "האדם בונה את עצמו – בכל רגע של בחירה" – דה בובואר

תרגול אישי ברוח האקזיסטנציאליזם:

  1. שאל את עצמך כל יום:
    – האם אני בוחר את חיי – או חי לפי תסריט שמישהו אחר כתב?
  2. עימות עם האבסורד:

– כתוב: מהי משמעות החיים עבורך כרגע?
– האם אתה חי בהתאם למה שכתבת?

3. תרגל חירות:

– בחר פעולה קטנה שאתה עושה רק כי בחרת בה, לא מתוך הרגל, חובה או פחד.

לסיום

האקזיסטנציאליזם אינו מבקש להרגיע – אלא לעורר אותך.
הוא אינו מציע תקווה קלה – אלא עצמאות עמוקה.
זהו קול שמזמין אותך לומר:
"אני כאן. אני חי. ומה שאעשה עם זה – תלוי בי."